תעתועים

בתשדירי השירות נשמעים עשרות פעמים ביממה ומזכירים: גלי צה"ל כבר 70 שנה... (או בנוסח המעודכן: גלי צה"ל כבר 70 שנה בשידור הציבורי). כל מי שעוסק בניהול השיווק יודע כמה קשה לבנות מותג חזק ואילו משאבים ומאמצים נחוצים על מנת לשמר ולקיים אותו על פני זמן. "פרידה" ממותג גורמת תמיד לפגיעה בבעליו ובאובדן השקעות העבר, כמו למשל במותג "אסקייפ" של "פלאפון" וגם של עיתון "חדשות" אשר היה בזמנו חדשני ופורץ דרך בתחומו ואהוד מאד על הצרכנים. דוגמאות לכשלי ניהול מותגים לא חסרות אבל צריך לומר ביושר כי תהליך כזה מתרחש תמיד עקב סדרה של כשלים ניהוליים . כך גם במקרה של גלי צה"ל... סגירת התחנה (או הפיכתה לאזרחית ושינוי אופיה) היא תוצאה ישירה של כשל ניהולי חמור. זה לא קרה במקרה. זה לא קרה בשל אירוע חד פעמי. שמעון אלקבץ (המפקד הנוכחי) הוביל לסדרה של שינויים בתחנה, בלוח השידורים ובאיוש תפקידי ההגשה. הוא שיבץ אנשים אשר אולי התאימו להשקפותיו אבל הם זרים לחלוטין למאזינים, לערכים ולהשקפות שלהם. הוא "העלים" תכניות אהובות ועצר תכניות, הפקות ותכני תרבות

איפה שר הביטחון ?   איפה הרמטכ"ל ?   איפה דובר צה"ל ?   כולם נאלמו ונדמה כאילו מישהו, בכוונת מכוון, הפך את גלי צה"ל לשופר של נתניהו.  יום אחד, לפני זמן מה, הגיע, כאילו משום מקום פרשן-שדר חדש לתחנה.  האיש הזה הוא אנציקלופדיה לכל נושא. הוא מאגר מידע, בור סוד שאין לו סוף...  הוא לא רק ידען גדול אלא גם קורא צפונות לב ומחשבות...    האיש הזה יודע הכל, בכל נושא, ואפילו הצ'ייסר האגדי לא יכול לו.   הוא מרבה לתאר את יכולותיו בתחום הניהולי, את עברו המפואר בתפקידים בכירים וניתן להבין מדבריו כי הוא תמיד יודע הרבה מאד יותר מכל עיתונאי אחר.  תוך פרק זמן קצר הוא הפך לשדר ופרשן מרכזי, הרבה מעבר לכל אחד אחר.  על בסיס ה"ידע והניסיון" העצום אותו הוא מייחס לעצמו כקרדיט אינסופי, הוא מרשה לעצמו להתבטא בשפה משתלחת, בברוטאליות ובגסות לא ראויה.  בחלק מהמקרים דבריו הם הסתה ממש.  הוא לא שואל שאלות אלא נואם משפטים ארוכים רוויי מלל מתרברב.  כשמרואיין מתחיל להגיב הוא קוטע אותו בלי הרף בלי לתת לו זמן הוגן לתשובה מלאה.  אמרותיו בומבסטיות ופומפוזיות ורוב דברי ה"פרשנות" שלו דומים ל

                                    את צודקת מירי.  את צודקת לחלוטין ! מה ייצא לשרים ולחברי מרכז הליכוד מהשתתפות בטכס אזכרה לחללי מלחמת יוה"כ ? ?    נכון, לא תצא שום תועלת ולכן אפשר "לדלג"...  מקסימום נתנצל אח"כ וניידע את כל העולם כי זו פאשלה של מזכירה זוטרה.   את צודקת מירי, לא צריך להשקיע כסף בטכסים שלא מניבים תועלת כלשהי. יתר על כן, המתים הללו אשר מסרו את נפשם כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך לחיות לבטח, על מנת כי האיום הקיומי החמור לא יתממש – לא יכולים להצביע בבחירות.  הם לא יכולים להתפקד עוד למרכז הליכוד המפואר ועתיר הערכים הציוניים...   הם חרפו נפשם בלי הבדל עדה או שיוך פוליטי כשלהו.  הם עשו את שלהם וכיום אין בהם כל תועלת ממשית.   נשיא המדינה לא שכח.  המטה הכללי של צה"ל לא שכח.  העם בוודאי לא שכח.   רק שרי הממשלה "לא קבלו את ההודעה" כי כל שנה, במועד סמוך ליוה"כ נערכת האזכרה ל-2,650 החללים אשר נפלו במלחמה הארורה ההיא...   החללים הללו אשר הסתערו ונפלו על הגנת המדינה, עשו את מה שחייבים היו לעשות כדי להבטיח את קיום המדינה היחידה שיש לעם היהודי.    

מי שראה את הכתבה בערוץ 2 על מסיבות הרווקים בבוקרשט ( http://www.mako.co.il/…/loca…/Article-4b81062ae0efb51004.htm  ) "זכה"  לראות במו עיניו כיצד אנחנו נראים בעיני העולם ואיזה דימוי יש ל"ישראלי" בעיניהם.   הכתבה מציגה באור הכי בוהק ובצבעים חדים את תמונתה של החברה הישראלית. התופעה הזו של בילויים פרועים, הימורים, סמים, שתיה עד אובדן ההכרה והתנהגויות מבזות של "עבד כי ימלוך" הן לדאבוני ה"פרצוף" האמתי של החברה הישראלית 2017.   בעיני אין שום הבדל בין הנוסעת ב"טיסת השוקולד" לאלו הנוסעים "להתפרק ולבלות" במדינות העולם ובהתנהגותם מציגים דיבתנו רעה. אין פלא כי תושבים בלא מעט מדינות (רומניה, טורקיה, בולגריה, סלובקיה.. ולא רק בהן) מטפחים דימוי של ה"ישראלי" ובאופן טבעי מבשיל אצלם יחס של שנאה ושטנה ליהודים / ישראלים...   אני מניח כי גם כאן יאשימו אותי בגזענות ו/או בהתנשאות, יש ויכחישו באמירה כי זו רק כתבה בטלוויזיה וכי היא אינה מייצגת את הדור הצעיר... לאלו אומר רק:  טלו קורה מבין עיניכם  !   בושה לאלו המתנהגים כך !  בושה עמוקה להורי

מאמר חדש שלי אשר פורסם היום, 19.2.2017 בפרסומי "איגוד השיווק" הישראלי   הצרכן הישראלי הוא אחד ממאמצי החדשנות המהירים ביותר בעולם. מבוכת החברות נוכח חוסר האונים שלהן עצמן גורמת לבחינה מחדש של מכלול המהלכים והכלים השיווקיים שלהן   בראש הגורמים המשתנים ללא היכר והמשנים במהירות רבה את הסביבה העסקית ואת מאפייני הפעילות של פירמות עומד הצרכן. הצרכן הישראלי הוא אחד ממאמצי החדשנות המהיר ביותר בעולם אבל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא משנה, מאיץ ומקצין באופן משמעותי את התנהגותו ואת מאפייני הצריכה שלו וגורם לחברות להיערך ולפעול באופן שונה מאד מבעבר. המחאה החברתית של 2011 היתה קטליזטור משמעותי בעיצוב "הצרכן הישראלי החדש" ובשינוי מאפייני התנהגויות הצריכה שלו.  במהלך המחאה הבינו הישראלים כי הכוח נמצא בידיים שלהם וכי הם יכולים להשיג שיפור משמעותי בתועלות שהם מקבלים כצרכנים. הבנה זו שינתה את כללי המשחק וגרמה להעצמה משמעותית של הצרכנים מול החברות. אני מרשה לעצמי להתנבא ולומר בעתיד יבינו הישראלים את כוחם גם על נושאים מדיניים ופוליטיים. ה"ברקזיט" וה"טראמפיזם" יגיעו גם אל

  כל מי שעוסק בניהול השיווק יודע כמה קשה לבנות מותג חזק ואילו משאבים ומאמצים נחוצים על מנת לשמר ולקיים אותו על פני זמן.   בניית מותג מחייבת בראש ובראשונה מחקר מעמיק לאיתור צרכים ורצונות בקרב קהל/ים שונים וכפועל יוצא של הבנת הממצאים ובחירת קהל/י המטרה מתחייבת בניית תמהיל של מוצרים היכולים לספק ולרצות את אותם צרכנים ורצונות.   בתהליך הבניה וניהול המותג קיים כמעט תמיד "חלום" ושאיפה של בעל המותג - כי הצרכנים יצרכו ממנו נתח גדול ככל האפשר.  אם אפשר, השאיפה היא כי המותג יהיה המותג המוביל או אפילו הבלעדי בשוק / בנתח הצריכה הרלוונטי.   הפעולה הזו איננה פשוטה ומחייבת בין היתר יכולת להבין צרכים ורצונות של אנשים, יכולת לבדל את המותג/ים ובנייתם באופן אשר יוכל לספק את רצון/צרכי הצרכנים טוב יותר משל המתחרים.   אם הפירמה נכשלת בתהליך הזה – המותג ייפול ויגיע מהר מאד לסוף ימיו.   לעיתים בגלל תנאי שוק , עוצמת תחרות או בשל היעדר משאבים, נאלצות פירמות "להיפרד" ממותגים. חלק מהמותגים הללו היו בזמנם מותגים חזקים ומועדפים על קהלי צרכנים, כמו למשל - "אתא", "כיתן", "

      אכיפה אדוני המפכ"ל .  אכיפה !!   כל פסיכולוג יאשר כי אחד הדברים החשובים אותם יש ללמד ילדים, החל כמובן בגיל צעיר מאד, הוא ענין הגבולות.  לכל דבר יש גבול.  ילדים אשר אינם לומדים ומפנימים את ענין הגבולות הופכים לילדים בעייתיים, בלתי ממושמעים ואפילו אלימים.   ככל שההורים (ומערכת החינוך התומכת) פועלים בסמכותיות תוך הצבת גבולות - הילדים הופכים ליותר שקולים, חברותיים ונוטים להידברות ושיתופי פעולה.  הגבולות מאפשרים לילדים ואח"כ בהיותם מבוגרים, להבדיל בין מותר ואסור, בין "נכון" ל"לא נכון", בין טוב ורע.   מה שקורה בשנים האחרונות במדינת ישראל הוא התגלמות ההפקרות.  כל אחד עושה מה שנכון בעיניו,  מה שטוב לו מבלי להתחשב בזולת.  במצב הקיים אנחנו דוהרים למצב של אנדרלמוסיה.  למצב בו "כל דאלים גבר".   שועלים, אדוני המפכ"ל, מריחים אולי היטב אבל בשל תכונותיהם האחרות הם אינם יכולים לצפות למרחוק ואינם מבחינים בפרטים המרכיבים את התמונה כולה...  הבעיה, אדוני המפכ"ל, איננה ב"שיטור יתר" כנגד אוכלוסיית כהי העור ו/או מהגרים אחרים.  הבעיה היא כל מה ש

  אבינדב בגין, הבן של בני והנכד של מנחם, השיב לטענות "הצל" על דברים אשר נאמרו במסיבת העיתונאים המשותפת עם ח"כ אורן חזן, בעת התפקדותו לליכוד.   בין היתר טען "הצל" כי בנו של בני בגין "הוא אנטי ציוני", בודהיסט והומוסקסואל וכי "התפוח הרקוב נפל רחוק מן העץ..."   אבינדב בגין השיב בשקט ובנימוס הבגיני הידוע (והראוי כ"כ להערכה) כי הוא אינו אנטי-ציוני, אינו בודהיסט, הוא לא הומוסקסואל וגם לא אנרכיסט...  באנדרסטייטמנט האופייני המשיך אבינדב ואמר:  "היה לי אח, יש לי 4 אחיות ולמיטב ידיעתי איש מהם לא המיר את דתו"...   שמעתם את מה שהוא אמר, אריות בני אריות ? ? "היה לי אח" הוא אמר.  ואם לא הבנתם הוא התכוון לאחיו, יונתן בגין ז"ל, בנם של רות ובנימין-זאב בגין.  יונתן היה טייס בחיל האויר..  הוא נפל ב-27 מרס 2000 במהלך טיסת לילה מעל הים... הבנתם את זה אריות בני אריות ? ?   התפוח הרקוב הזה, בני בגין, מגדל את ילדיו לשנאת ישראל ולתיעוב היהדות.  הוא מחנך ומעודד אותם לפעול באלימות, בשנאה ובתיעוב...   בני בגין הזה הוא לא רק תפוח רקוב  הוא ג

בימים הטרופים הללו מתברר פעם נוספת כי המאבק שלנו לקיים מדינה בה נוכל לחיות בביטחון – המאבק הזה לא רק לא תם אלא שהוא ככל הנראה רחוק מאד מסיום. ימים טרופים ומאד לא קלים. החזית האמתית היא העורף.  נשים, ילדים, קשישים...עומדים איתן וברוח נחרצה.  ומתוך הכאוס הזה צפה ועולה תקווה גדולה.  העורף חזק.  אפילו חזק מאד.  ישראל פיתחה יכולות הגנה ואלו נוסכים בציבור ביטחון ומאפשרים להתחזק, להתאחד ולהתגבש כמו פעם...    הקריאות אשר שמענו לאחרונה בכיכרות ( מוות לערבים... ) והצל שהוטל לאחרונה ( הצל , כן - הצל !!) באו מפיהם של מיעוט קיצוני אשר ינק ערכים דומים ל"שכנים"... אלו המנסים להרוס ולהמית במקום לקדש את החיים .  מיעוט פרוע אשר מעולם לא עמד מול דילמה של מוות או חיים...  המיעוט הזה סיכן לרגע את עצם קיומנו כעם חפץ שלום וחיים.  מיעוט קיצוני, פרוע, נאלח ונקלה.   במקביל ומבעד לכאב והצער הגדול על האבדות ברצועת עזה, מסתמן כי הבנים והנכדים שלנו ינקו והפנימו את אותם ערכים אשר אפשרו את הקמת המדינה –  אחדות ,  רעות ,  דבקות במשימה  והאמונה בצדקת דרכנו. הילדים שלנו, אלו הלוחמים כעת ברצועה ואלו העומדים הכן