דילוג לתוכן הראשי

הקוזאק הנגזל...



בתשדירי השירות נשמעים עשרות פעמים ביממה ומזכירים: גלי צה"ל כבר 70 שנה... (או בנוסח המעודכן: גלי צה"ל כבר 70 שנה בשידור הציבורי).
כל מי שעוסק בניהול השיווק יודע כמה קשה לבנות מותג חזק ואילו משאבים ומאמצים נחוצים על מנת לשמר ולקיים אותו על פני זמן.
"פרידה" ממותג גורמת תמיד לפגיעה בבעליו ובאובדן השקעות העבר, כמו למשל במותג "אסקייפ" של "פלאפון" וגם של עיתון "חדשות" אשר היה בזמנו חדשני ופורץ דרך בתחומו ואהוד מאד על הצרכנים.
דוגמאות לכשלי ניהול מותגים לא חסרות אבל צריך לומר ביושר כי תהליך כזה מתרחש תמיד עקב סדרה של כשלים ניהוליים. כך גם במקרה של גלי צה"ל... סגירת התחנה (או הפיכתה לאזרחית ושינוי אופיה) היא תוצאה ישירה של כשל ניהולי חמור.
זה לא קרה במקרה. זה לא קרה בשל אירוע חד פעמי. שמעון אלקבץ (המפקד הנוכחי) הוביל לסדרה של שינויים בתחנה, בלוח השידורים ובאיוש תפקידי ההגשה. הוא שיבץ אנשים אשר אולי התאימו להשקפותיו אבל הם זרים לחלוטין למאזינים, לערכים ולהשקפות שלהם. הוא "העלים" תכניות אהובות ועצר תכניות, הפקות ותכני תרבות אשר היו בעלי האזנת שיא. במקביל הוא הכניס לתחנה מגישים אשר דברו בשפה (ובתוכן) אשר המאזינים מעולם לא שמעו בעבר...
השינויים שהוא הנהיג הרסו כמעט באחת את ערכי הליבה של המותג גל"צ. מה שהוא עשה הוא טירוף מוחלט אשר את סופו היה ניתן לחזות למרבה הצער מראש.
תארו לעצמכם אם "טיב טעם" היו פותחים סניף חדש ברחוב השומר בבני ברק... מה היו סיכויי הצלחתו ? תארו לעצמכם כי עיתון "הארץ" היה מתחיל בוקר אחד לפרסם מאמרים בזכות ארץ ישראל השלימה ולפאר את מדיניות נתניהו וממשלת הליכוד... כיצד היו קוראי "הארץ" מצופים להגיב?
האם לדעתכם בעקבות מהלך כזה מצופה כי הקוראים והמנויים של "ישראל היום" יינטשו אותו ויתחילו לחתום על מינויים לעיתון "הארץ" ?? ממש לא אבל אין ספק כי קוראי "הארץ" יינטשו אותו כמעט מידית.
זה בדיוק מה ששמעון אלקבץ עשה לגל"צ.
הוא ניסה לשנות את האופי, הערכים והתכנים אבל הפסיד מיד את הרוב המוחלט של המאזינים הקבועים. במקביל הוא איבד גם את אמון ה"דירקטוריון" (הפוליטיקאים) וההחלטה על סגירת גל"צ (או הוצאתה אל מחוץ לצה"ל) היתה בלתי נמנעת.
אלקבץ סבר ככל הנראה כי החלטות ניהוליות שלו תעבורנה בשקט...כי ניתן "לבנות" משהו חדש אשר יתחזה להיות המותג הישן והאהוב, אבל לא כך ב-2021. סגירת גל"צ היא תוצאה ישירה של הכשל הניהולי שלו. חרף זעקות הקוזאק הנגזל התחנה תיסגר וקולה האהוב לא יישמע יותר.
הרמטכ"ל (במיוחד הרמטכ"ל הנוכחי...) ושר הביטחון לא יכלו לעבור על סדרת השינויים הרדיקליים לסדר היום. הכתובת נכתבה על הקיר באותיות של קידוש לבנה.
צר לי על סגירת גל"צ. צר לי מאד על האנשים (רובם טובים מאד) אשר יאבדו בית (ולא רק את מקור פרנסתם...) צר לי על הציבור הישראלי אשר איבד תחנת רדיו מעולה, אהובה, עממית, מקורית ולא דומה לאף תחנה אחרת.

מה שמפליא בעיני זו שתיקת העיתונאים והמגישים הבכירים (רזי ברקאי, רינו צרור, יעל דן, אילנה דיין, נורית קנטי, אפי טריגר, ירון וילנסקי..). הם יודעים לשאול שאלות ויודעים להתייחס לסוגיות כאלו אבל הם שתקו. הם שתקו כמו כבשים ונתנו למהלכים ההרסניים להתקיים.
נראה לי כי את הכשל הניהולי הזה, שהוא כולו פרי הגיגיו של שמעון אלקבץ, ילמדו בבתי ספר לניהול עוד הרבה מאד שנים...


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

די

  וואוו, איזה שבר נורא. ההפתעה הזו חמורה ועמוקה הרבה יותר מזו אשר חווינו ב-1973. כמות האבדות ביומיים-שלושה הראשונים גבוהה יותר מאשר באוקטובר 73. ב-73 היה מודיעין. לא מספיק, לא מלא אבל היה. הבעיה העיקרית אז היתה בדרג מקבלי ההחלטות (מדיני וצבאי).    פערי המידע והמודיעין באוקטובר 2023 הם בלתי נתפסים בעיני.   תפסו אותנו עם "מכנסיים מופשלים".   לא ידענו כלום.   לא הבנו כלום.   הם תכננו, פעלו, התאמנו והוציאו לפועל תכנית מבצעית בלי שאנחנו נבחין ולו בסימן מעיד אחד...  ו בינתיים שילמנו למעלה מ - 1,000 קורבנות שווא. הקורבנות הללו (ואלו אשר לדאבון הלב עוד יפלו) הם תוצאה מתמשכת של התבהמות פוליטית.   ב תהליך חברתי אבדנו ב-20 השנים האחרונות חלק ניכר מהערכים עליהם נבנתה המדינה והחברה הישראלית.   המערכת הפוליטית האיצה את התהליך הזה תוך שהיא דוחקת החוצה כל מה שעמד בדרכה.   ההבנה   כי הדרך להשיג כוח, כבוד ומשאבי הון עוברת דרך מרכזי מפלגות הניעה סוג מאד מסוים של אנשים לקדמת הבמה.   בכוח, במרפקנות ולעיתים בדרכים לא כשרות הם פילסו דרכם   קדימה עד לעמדות השפעה ברמה הלאומית.   לא פלא בעינ

קיר הקלון

  קיר הקלון כולם ביחד וכל אחד לחוד יצרו את התנאים ואת האווירה אשר אפשרה לאויב להנחית את המכה ואת האבידות הכבדות (והמיותרות) אשר ספגנו ב - 7 לאוקטובר. אסור שהם יצאו ללא עונש וקלון לדראון עולם.

סטריוטיפים

הסטריוטיפים משפיעים על ההתנהגויות שלנו ביום-יום, לעיתים קרובות אפילו באופן בלתי מודע. הכתבה הוכנה ע"י לי אברמוביץ ושודרה בערוץ 2. הכתבה נערכה לפני שנים מספר (כשעדין לימדתי).  "הקרבתי" שיעור שלם אבל התוצאות (והתגובות עלו על כל הציפיות. ראוי לצפות בכתבה (8 דקות) אבל חשוב יותר להקדיש מחשבה על המשמעויות הנגזרות של סטריוטיפים על ההתנהגויות שלנו.