תעתועים

הסטריוטיפים משפיעים על ההתנהגויות שלנו ביום-יום, לעיתים קרובות אפילו באופן בלתי מודע. הכתבה הוכנה ע"י לי אברמוביץ ושודרה בערוץ 2. הכתבה נערכה לפני שנים מספר (כשעדין לימדתי).  "הקרבתי" שיעור שלם אבל התוצאות (והתגובות עלו על כל הציפיות. ראוי לצפות בכתבה (8 דקות) אבל חשוב יותר להקדיש מחשבה על המשמעויות הנגזרות של סטריוטיפים על ההתנהגויות שלנו.

איפה שר הביטחון ?   איפה הרמטכ"ל ?   איפה דובר צה"ל ?   כולם נאלמו ונדמה כאילו מישהו, בכוונת מכוון, הפך את גלי צה"ל לשופר של נתניהו.  יום אחד, לפני זמן מה, הגיע, כאילו משום מקום פרשן-שדר חדש לתחנה.  האיש הזה הוא אנציקלופדיה לכל נושא. הוא מאגר מידע, בור סוד שאין לו סוף...  הוא לא רק ידען גדול אלא גם קורא צפונות לב ומחשבות...    האיש הזה יודע הכל, בכל נושא, ואפילו הצ'ייסר האגדי לא יכול לו.   הוא מרבה לתאר את יכולותיו בתחום הניהולי, את עברו המפואר בתפקידים בכירים וניתן להבין מדבריו כי הוא תמיד יודע הרבה מאד יותר מכל עיתונאי אחר.  תוך פרק זמן קצר הוא הפך לשדר ופרשן מרכזי, הרבה מעבר לכל אחד אחר.  על בסיס ה"ידע והניסיון" העצום אותו הוא מייחס לעצמו כקרדיט אינסופי, הוא מרשה לעצמו להתבטא בשפה משתלחת, בברוטאליות ובגסות לא ראויה.  בחלק מהמקרים דבריו הם הסתה ממש.  הוא לא שואל שאלות אלא נואם משפטים ארוכים רוויי מלל מתרברב.  כשמרואיין מתחיל להגיב הוא קוטע אותו בלי הרף בלי לתת לו זמן הוגן לתשובה מלאה.  אמרותיו בומבסטיות ופומפוזיות ורוב דברי ה"פרשנות" שלו דומים ל

מאמר חדש שלי אשר פורסם היום, 19.2.2017 בפרסומי "איגוד השיווק" הישראלי   הצרכן הישראלי הוא אחד ממאמצי החדשנות המהירים ביותר בעולם. מבוכת החברות נוכח חוסר האונים שלהן עצמן גורמת לבחינה מחדש של מכלול המהלכים והכלים השיווקיים שלהן   בראש הגורמים המשתנים ללא היכר והמשנים במהירות רבה את הסביבה העסקית ואת מאפייני הפעילות של פירמות עומד הצרכן. הצרכן הישראלי הוא אחד ממאמצי החדשנות המהיר ביותר בעולם אבל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא משנה, מאיץ ומקצין באופן משמעותי את התנהגותו ואת מאפייני הצריכה שלו וגורם לחברות להיערך ולפעול באופן שונה מאד מבעבר. המחאה החברתית של 2011 היתה קטליזטור משמעותי בעיצוב "הצרכן הישראלי החדש" ובשינוי מאפייני התנהגויות הצריכה שלו.  במהלך המחאה הבינו הישראלים כי הכוח נמצא בידיים שלהם וכי הם יכולים להשיג שיפור משמעותי בתועלות שהם מקבלים כצרכנים. הבנה זו שינתה את כללי המשחק וגרמה להעצמה משמעותית של הצרכנים מול החברות. אני מרשה לעצמי להתנבא ולומר בעתיד יבינו הישראלים את כוחם גם על נושאים מדיניים ופוליטיים. ה"ברקזיט" וה"טראמפיזם" יגיעו גם אל

  כל מי שעוסק בניהול השיווק יודע כמה קשה לבנות מותג חזק ואילו משאבים ומאמצים נחוצים על מנת לשמר ולקיים אותו על פני זמן.   בניית מותג מחייבת בראש ובראשונה מחקר מעמיק לאיתור צרכים ורצונות בקרב קהל/ים שונים וכפועל יוצא של הבנת הממצאים ובחירת קהל/י המטרה מתחייבת בניית תמהיל של מוצרים היכולים לספק ולרצות את אותם צרכנים ורצונות.   בתהליך הבניה וניהול המותג קיים כמעט תמיד "חלום" ושאיפה של בעל המותג - כי הצרכנים יצרכו ממנו נתח גדול ככל האפשר.  אם אפשר, השאיפה היא כי המותג יהיה המותג המוביל או אפילו הבלעדי בשוק / בנתח הצריכה הרלוונטי.   הפעולה הזו איננה פשוטה ומחייבת בין היתר יכולת להבין צרכים ורצונות של אנשים, יכולת לבדל את המותג/ים ובנייתם באופן אשר יוכל לספק את רצון/צרכי הצרכנים טוב יותר משל המתחרים.   אם הפירמה נכשלת בתהליך הזה – המותג ייפול ויגיע מהר מאד לסוף ימיו.   לעיתים בגלל תנאי שוק , עוצמת תחרות או בשל היעדר משאבים, נאלצות פירמות "להיפרד" ממותגים. חלק מהמותגים הללו היו בזמנם מותגים חזקים ומועדפים על קהלי צרכנים, כמו למשל - "אתא", "כיתן", "

צפרדעים אינן מסוגלות לחיות במים אשר הטמפרטורה שלהם עולה על 39 מעלות צלסיוס .    אם מכניסים צפרדע למים חמים בטמפרטורה קרובה לגבול עליון זה – היא קופצת מיד החוצה .    מחפשת מפלט .    מחפשת מקום מוגן בו תוכל לחיות בביטחה ...   בסוף המאה ה-19 בוצעה סדרה של ניסויים בצפרדעים במטרה להבין איך הן חיות במים ומחוץ להם .    באחד הניסויים הכניסו צפרדע למיכל של מים בטמפרטורה של כ – 18 מעלות צלסיוס .    טמפרטורה אופטימלית עבור צפרדעים .    בניסוי הועלתה הטמפרטורה של המים במיכל בקצב של כ – 0.2 מעלות בכל יחידת זמן .    כאשר קצב שינוי הטמפרטורה היה מהיר מספיק והצפרדע יכלה לחוש בשינוי – היא הגיבה אליו וקפצה אל מחוץ למיכל .    כאשר קצב השינוי היה איטי ובלתי מורגש - הצפרדעים עליהן בוצע הניסוי מתו מבלי להרגיש את חום המים העולה ...   אנשים ( כמו צפרדעים ... ) אינם מגיבים לשינויים הדרגתיים . עליה במשקל אינה מורגשת ואינה ניכרת אלא לאחר תקופה של עליה בכמויות ושינוי הרגלי התזונה .    שינוי בכושרו הגופני של ספורטאי אינו בא לידי ביטוי מיד לאחר הפסקה באימונים .    גם נזק בריאותי כתוצאה מעישון אינו ניכר מיד אחרי הסי

אנשים אותם אני פוגש נוהגים לשאול בד"כ    " במה אתה עוסק " ? מאד פשוט להסביר כי אני מרצה    ( בביה"ס למינהל עסקים .    כבר עשרים שנה ברציפות , ללא אף שנת שבתון אחת לרפואה ... ) .    כשאני מוסיף כי אני עוסק גם בייעוץ עסקי אסטרטגי ניתן לראות מיד את התהייה , את ההיסוס, את חוסר ההבנה ...   או אז מוטחת מיד השאלה - " מה זה בכלל ייעוץ עסקי אסטרטגי "    ? ?   כאן אני נדרש למידה של יצירתיות ודמיון בניסיון להסביר   "מה" ו"איך"...        אני עושה את זה בד"כ באמצעות שלילה של מספר תחומי עיסוק נפוצים , כמו - אני לא מייעץ כיצד "למכור יותר" , כיצד "לא להפסיד" , אני לא עוסק ב"מיתוג" , לא עוסק באימון (  couching  )  , לא בניבוי ואני גם לא עושה קסמים...   אז במה אתה כן עוסק ? על כך אני משיב כי אני עוסק בעיקר  ב תיקון חלומות  .   רוב הזמן  אני משפץ כנפיים שבורות של מלאכים  ...     ולעצמי ?      עוד לא היה לי פנאי לתקן את הטעון תיקון .  מרוב  עיסוקים לא עשיתי (עדין) כלום למימוש החלום הפרטי שלי ...       התמונה באדיבותה של ח

בפוסט הביקורת שלי על מחזהו של יהונתן גפן ( ג'וני הלך ) ספגתי לא מעט תגובות ביקורתיות על יציאתי לכאורה נגד חופש ההתבטאות ועל הבנתי הלקויה באשר למהות הביטוי האומנותי... אין ספק כי נטלתי על עצמי משימה קשה בניסיון להתייחס למשמעות הנתפסת של יצירות אומנות.    ההתייחסות למשמעות הנתפסת הכרחית משום שבפוסט ההוא יצאתי נגד הלשון הבוטה , נגד משמעות הביטויים המילוליים תוך הבעת חשש כי חלק מבני המשפחות השכולות לא יבינו את המסר .    חששתי כי אלו אשר לא יבינו יחושו דחייה והיעדר הכרה חברתית של אובדן , של הקורבן אותו העלו לטובת כלל הציבור...    היעדר ההכרה החברתית מהווה עבור רוב המשפחות את הנחמה היחידה על היות האובדן הנורא שלהן לטובת מטרה נעלה ,    לטובת עם ישראל ...   על השאלה "מהי אומנות" ענה פיקאסו : "אומנות היא שקר החושף את האמת"...    בד"כ האומנות אינה מתארת את המציאות .    עפ"ר נוהגת האומנות בדיוק הפוך .    האומן מפריז ומעוות במתכוון ע"מ ליצור תגובה ( אשר בד"כ באה לידי ביטוי כהנאה של הצופים ... ).   למרות כי אומנות היא הביטוי האולטימטיבי של אינדיבידואליות