תעתועים

  המוח הנשי  /  ד"ר לואן בריזנדיין , הוצאת "מטר"     ספר מדהים ! ערמות רבות של ספרים נכתבו על ההבדלים הרבים בין נשים וגברים .  רוב הספרים אשר נכתבו על הנושא מציינים את קיומו של הפער הגדול בהתנהגויות, בתגובות, בחשיבה, ברגישות ... בין נשים לגברים אבל אף ספר אחד ( לפחות מאלו אותם אני קראתי ... ) לא הצליח להסביר את מקור השונות.  לא ניתן היה להבין באמת מה גורם לשונות ולא הסביר את מקור השוני בתגובות ובהתנהגויות באופן כל כך בהיר ומובן.   מדוע אשה עושה שימוש ממוצע בכ-20,000 מילים ביום והגברים רק בכ-7,000 ? מדוע אשה זוכרת מריבות אשר גבר טוען כי מעולם לא התקיימו ? מדוע נערות עוסקות באופן כפייתי במראה שלהן ובשיחות טלפון אינסופיות ? מדוע נשים חושבות על מין רק פעם בכמה ימים וגברים חושבים על כך כל כמה דקות ? מדוע נשים יודעות מה אנשים מרגישים ואילו הגברים כמעט ואינם מסוגלים לזהות רגשות ( אלא אם הן מבוטאות כבכי, צחוק, איום פיזי ... )? מדוע נשים מביטות, רואות ומבחינות בהרבה יותר פרטים מאשר גברים ?   לא מספיק לומר "גברים ממאדים ונשים מנגה... " ובכך לפתור ( לכאורה ) את הבעיות הנו

כל שנה בהתקרב יום הכיפורים ויום השנה למלחמה הארורה ההיא, אני נעשה עצוב, מכונס יותר בעצמי, מתוסכל, דואג וכואב מאד את מה שקורה מסביב... הפעם החלטתי לבטא את מה שאני חש באמצעות מילותיו של יהודה עמיחי. אני מתקרב ככל הנראה לשעת החסד הזו...   אדם בחייו   אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמַן לַכֹּל. וְאֵין לוֹ עֵת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֵת לְכָל חֵפֶץ. קֹהֶלֶת לֹא צָדַק כְּשֶׁאָמַר כָּךְ. אָדָם צָרִיךְ לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב בְּבַת אַחַת, בְּאוֹתָן עֵינַיִם לִבְכּוֹת וּבְאוֹתָן עֵינַיִם לִצְחֹק בְּאוֹתָן יָדַיִם לִזְרֹק אֲבָנִים וּבְאוֹתָן יָדַיִם לֶאֱסֹף אוֹתָן, לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה בַּמִּלְחָמָה וּמִלְחָמָה בָּאַהֲבָה. וְלִשְׂנֹא וְלִסְלֹחַ וְלִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ וּלְסַדֵּר וּלְבַלְבֵּל וְלֶאֱכֹל וּלְעַכֵּל אֶת מַה שֶּׁהִיסְטוֹרְיָה אֲרֻכָּה עוֹשָׂה בְּשָׁנִים מְאוֹד. אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן. כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד הוּא מְחַפֵּשׂ כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא הוּא שׁוֹכֵחַ, כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ הוּא אוֹהֵב וּכְשֶׁהוּא אוֹהֵב הוּא מַתְחִיל לִשְׁכֹּחַ. מוֹת תְּאֵנִים יָמוּת בַּסְּתָו מְצֻמָּק וּמ

  נחתי בכורסה הנוחה שלי והאזנתי בעיניים עצומות למוסיקה המדהימה של לאונרד כהן.    קרני שמש אחרונות של יום שישי סתווי ליטפו את פני ואני שקעתי במחשבות נוגות.  חשבתי על אשת החלומות שלי…   חשבתי לעצמי כמה כיף כשיש על ידך בת זוג נעימה ורכה.   אשה בוגרת, כנה ישירה ובטוחה בעצמה.  כזו אשר אינה זקוקה לאיפור ע”מ להיראות ולהרגיש יפה.   כנה מאד.  ישירה ואמינה.   אשה אותה אפשר להרגיש, להריח ולטעום גם כשהיא אלפי קילומטרים ממך.   חושנית.  שלמה ומודעת לעצמה.  בעלת עוצמה בלתי רגילה ובו בזמן רכה ושברירית.    אשה אשר כיף להיות אתה במיטה, בין אם לסקס מדהים ובין אם “רק” לחיבוק שקט, כזה שלא אומרים בו הרבה מילים… אשה הגורמת לזמן לעמוד מלכת ולכל הרוע והקושי שיש בעולם להיעלם…    חברה אמתית.    משב רוח קריר ודלת נטרקת העירו אותי ברכות. המחשבות התעמעמו ונעלמו לאיטם.   ההיית או חלמתי חלום… ?    

                                    את צודקת מירי.  את צודקת לחלוטין ! מה ייצא לשרים ולחברי מרכז הליכוד מהשתתפות בטכס אזכרה לחללי מלחמת יוה"כ ? ?    נכון, לא תצא שום תועלת ולכן אפשר "לדלג"...  מקסימום נתנצל אח"כ וניידע את כל העולם כי זו פאשלה של מזכירה זוטרה.   את צודקת מירי, לא צריך להשקיע כסף בטכסים שלא מניבים תועלת כלשהי. יתר על כן, המתים הללו אשר מסרו את נפשם כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך לחיות לבטח, על מנת כי האיום הקיומי החמור לא יתממש – לא יכולים להצביע בבחירות.  הם לא יכולים להתפקד עוד למרכז הליכוד המפואר ועתיר הערכים הציוניים...   הם חרפו נפשם בלי הבדל עדה או שיוך פוליטי כשלהו.  הם עשו את שלהם וכיום אין בהם כל תועלת ממשית.   נשיא המדינה לא שכח.  המטה הכללי של צה"ל לא שכח.  העם בוודאי לא שכח.   רק שרי הממשלה "לא קבלו את ההודעה" כי כל שנה, במועד סמוך ליוה"כ נערכת האזכרה ל-2,650 החללים אשר נפלו במלחמה הארורה ההיא...   החללים הללו אשר הסתערו ונפלו על הגנת המדינה, עשו את מה שחייבים היו לעשות כדי להבטיח את קיום המדינה היחידה שיש לעם היהודי.    

  לכבוד ט"ו באב...   כבר זמן די ארוך אני לא בזוגיות.   בהתחלה חשבתי כי נחזור ל"רכבת ההרים" ( או יותר נכון לומר ל"רכבת השדים...) אשר אפיינה את הזוגיות המורכבת שלנו, אבל די מהר הבנתי כי הלכנו כל אחד בדרך משלו.  בתהליך האיפוס והאתחול מחדש התחלתי להביט סביבי ומצאתי את עצמי בעולם שלא הכרתי.  מצאתי סביבי שתי קבוצות גדולות של אנשים – קבוצה של אנשים החיים בתוך כלובים עם סורגי פלדה עבים המביטים החוצה בערגה וקבוצה ענקית אחרת, של אנשים המסתפקים בפירורים של החיים. המאפיין המרכזי של הקבוצה הראשונה הוא העיניים הכבויות.  הם נראים כ"חיים על אוטומט".   הם נראים כאילו כוח מאגי מחק להם את הרגשות, הרצונות והשאיפות ו"מצץ" מהם את חדוות החיים.  הם נראים מדוכאים מהמציאות בה הם חיים, מההבנה כי פתאום מצאו עצמם כלואים וכי הם חסרי סיכוי לשנות ומבועתים מאובדן החלומות.    המאפיין העיקרי של הקבוצה השניה (בה יש גם לא מעט זוגות החיים ביחד...) - הוא הדמיון המדהים לקבצנים.  אלו חיים לכאורה כאנשים חופשיים, היכולים לעשות ככל העולה על רוחם, חופשיים לבחור, אבל הם למעשה קבצנים של אהבה.

מי שראה את הכתבה בערוץ 2 על מסיבות הרווקים בבוקרשט ( http://www.mako.co.il/…/loca…/Article-4b81062ae0efb51004.htm  ) "זכה"  לראות במו עיניו כיצד אנחנו נראים בעיני העולם ואיזה דימוי יש ל"ישראלי" בעיניהם.   הכתבה מציגה באור הכי בוהק ובצבעים חדים את תמונתה של החברה הישראלית. התופעה הזו של בילויים פרועים, הימורים, סמים, שתיה עד אובדן ההכרה והתנהגויות מבזות של "עבד כי ימלוך" הן לדאבוני ה"פרצוף" האמתי של החברה הישראלית 2017.   בעיני אין שום הבדל בין הנוסעת ב"טיסת השוקולד" לאלו הנוסעים "להתפרק ולבלות" במדינות העולם ובהתנהגותם מציגים דיבתנו רעה. אין פלא כי תושבים בלא מעט מדינות (רומניה, טורקיה, בולגריה, סלובקיה.. ולא רק בהן) מטפחים דימוי של ה"ישראלי" ובאופן טבעי מבשיל אצלם יחס של שנאה ושטנה ליהודים / ישראלים...   אני מניח כי גם כאן יאשימו אותי בגזענות ו/או בהתנשאות, יש ויכחישו באמירה כי זו רק כתבה בטלוויזיה וכי היא אינה מייצגת את הדור הצעיר... לאלו אומר רק:  טלו קורה מבין עיניכם  !   בושה לאלו המתנהגים כך !  בושה עמוקה להורי

מאמר חדש שלי אשר פורסם היום, 19.2.2017 בפרסומי "איגוד השיווק" הישראלי   הצרכן הישראלי הוא אחד ממאמצי החדשנות המהירים ביותר בעולם. מבוכת החברות נוכח חוסר האונים שלהן עצמן גורמת לבחינה מחדש של מכלול המהלכים והכלים השיווקיים שלהן   בראש הגורמים המשתנים ללא היכר והמשנים במהירות רבה את הסביבה העסקית ואת מאפייני הפעילות של פירמות עומד הצרכן. הצרכן הישראלי הוא אחד ממאמצי החדשנות המהיר ביותר בעולם אבל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא משנה, מאיץ ומקצין באופן משמעותי את התנהגותו ואת מאפייני הצריכה שלו וגורם לחברות להיערך ולפעול באופן שונה מאד מבעבר. המחאה החברתית של 2011 היתה קטליזטור משמעותי בעיצוב "הצרכן הישראלי החדש" ובשינוי מאפייני התנהגויות הצריכה שלו.  במהלך המחאה הבינו הישראלים כי הכוח נמצא בידיים שלהם וכי הם יכולים להשיג שיפור משמעותי בתועלות שהם מקבלים כצרכנים. הבנה זו שינתה את כללי המשחק וגרמה להעצמה משמעותית של הצרכנים מול החברות. אני מרשה לעצמי להתנבא ולומר בעתיד יבינו הישראלים את כוחם גם על נושאים מדיניים ופוליטיים. ה"ברקזיט" וה"טראמפיזם" יגיעו גם אל

        אומרים כי הזמן מרפא, אומרים כי הזמן מכהה את התחושות, כי הוא מעמעם את הזיכרונות...   43 שנים אחרי המלחמה הארורה ההיא אני יכול לומר כי הזמן רק מעצים אותן.   נכון, התבגרנו, התנסינו, למדנו, פיתחנו יכולות להבדיל בין טוב ורע, בין "נכון" ל"לא נכון" אבל כמעט הכול מקושר וסובב סביב תוצאות ותובנות המלחמה ההיא.   המלחמה ההיא קטמה באחת את נעורינו. היא קרעה מאתנו את מיטב חברינו והותירה בנו עצב עמוק ופצע פתוח אשר לא נרפא וכנראה גם לא יגליד לעולם.   הפכנו פחות יהירים ולמדנו את חשיבות החמלה. נעשינו ספקנים יותר, ממוקדים בהבנה כי הכל ארעי ויכול להתהפך באחת.  חלק מ"בוגרי" המלחמה ההיא אבדו את היכולת לחלום, איבדו אמון במילים בהבטחות ובמערכות שלטון. כולנו הבנו את המשמעות של "להיות עם הגב אל הקיר" ולא צריך היה להסביר יותר את החשיבות של קיום מובטח לעם היהודי.   למרות ההבנה כי מלחמה כמו המלחמה ההיא לא תהיה עוד נחלת ילדי הדורות הבאים למדנו את חשיבות השלום ואת הצורך לעשות הכל ע"מ להשיגו.  רובנו עדין תמימים, ציניים וספקנים ועדין מעמידים את טובת המדינה והכלל לפני

  כל מי שעוסק בניהול השיווק יודע כמה קשה לבנות מותג חזק ואילו משאבים ומאמצים נחוצים על מנת לשמר ולקיים אותו על פני זמן.   בניית מותג מחייבת בראש ובראשונה מחקר מעמיק לאיתור צרכים ורצונות בקרב קהל/ים שונים וכפועל יוצא של הבנת הממצאים ובחירת קהל/י המטרה מתחייבת בניית תמהיל של מוצרים היכולים לספק ולרצות את אותם צרכנים ורצונות.   בתהליך הבניה וניהול המותג קיים כמעט תמיד "חלום" ושאיפה של בעל המותג - כי הצרכנים יצרכו ממנו נתח גדול ככל האפשר.  אם אפשר, השאיפה היא כי המותג יהיה המותג המוביל או אפילו הבלעדי בשוק / בנתח הצריכה הרלוונטי.   הפעולה הזו איננה פשוטה ומחייבת בין היתר יכולת להבין צרכים ורצונות של אנשים, יכולת לבדל את המותג/ים ובנייתם באופן אשר יוכל לספק את רצון/צרכי הצרכנים טוב יותר משל המתחרים.   אם הפירמה נכשלת בתהליך הזה – המותג ייפול ויגיע מהר מאד לסוף ימיו.   לעיתים בגלל תנאי שוק , עוצמת תחרות או בשל היעדר משאבים, נאלצות פירמות "להיפרד" ממותגים. חלק מהמותגים הללו היו בזמנם מותגים חזקים ומועדפים על קהלי צרכנים, כמו למשל - "אתא", "כיתן", "

הפוסט פורסם לראשונה ב-4 לאפריל 2018 ב"קפה-דה-מרקר" לרגל מלאות 45 שנים למבצע   עוד כמה ימים ימלאו 45 שנים למבצע "אביב נעורים".   המבצע הזה שינה במידה רבה את "כללי המשחק", העלה את הלחימה בטרור הפלסטיני למדרגה חדשה וקבע סטנדרט גבוה במיוחד לדרישות המודיעיניות המתחייבות להתקיים לפני אישור מבצעים התקפיים...   המבצע (ליל 9-10 אפריל 1973 ) בא כתגובה לרצף גובר של מתקפות מחבלים על יעדים לאורך הגבולות, בתוך מדינת ישראל וגם לא מעט תקיפות של יעדים ישראליים בחו"ל.  הקברניטים באותה תקופה הבינו כי אי אפשר להמשיך רק להגיב למתקפות הרצחניות אלא כי צריך ליטול יוזמה ולנסות "לתת מכה" אשר תשנה כאמור את "כללי המשחק" באזור.     לביצוע פעולה משמעותית כמו זו אשר נתבקשה (ולא בוצעה כמוה לפני כן), נרתמו כל גופי קהיליית המודיעין ובתוך תקופה לא ארוכה סומנו יעדים אשר נחשבו לאיכותיים ובעלי פוטנציאל להביא לשינוי המיוחל.  במקביל הוחל באימון הכוחות מבלי שהם הבינו או העלו בדעתם מהי באמת המשימה אליה התאמנו.  במסגרת ההכנות הוחדרו לבירות, מספר פעמים, לוחמי מוסד אשר אספו מ