תעתועים

כבר זמן ארוך אני נושא עמי את שק האותיות . מעביר את משקלו מיד ליד בניסיון להקל במקצת את כובד המשא .   אני מתכנן לברור את ערמת האותיות הענקית ולארוג מילים אשר היו צריכות להאמר מזמן ... משא כבד .   הרבה מאד מילים .   כיצד אורגים מילים עורגות ?   מעשה לא פשוט לשבץ אותיות , לפסל מילים ,     לצייר חלומות ,         לעצב מציאות ...   משחק החיים . ישנן מילים באמצעותן צוברים זכויות ונקודות, ויש אחרות אשר בגינן מפסידים את כל המשחק ...  

יש חברים ויש חברים ...   יש חברים של יום-יום ,       ויש חברים של שבת ,   יש חברים של פתאום        ויש חברים של תמיד ,   יש חברים של לקחת       ויש חברים של לתת ,   ואני נתברכתי - יש לי לא מעט חברים באמת . חברים של תמיד .  חברים ללא כל תנאי . מלח הארץ בכל מובן ....   לדאבון הלב חלקם כבר לא אתנו כבר 36 שנים .  למרות הזמן שחלף הם תמיד אתנו בלב .  

חברים יקרים ...  לקחתי פסק זמן להתארגנות, חשיבה ועיסוק בדברים ה"נכונים" ...  בין היתר מצאתי את המאמר המקסים הזה של  מאיר שלו  .    אני מביא אותו כלשונו .    העובדה כי אחרי ימים ספורים של חופש אני נראה צעיר ורענן היא כעת ענין לספקולציה ופירושים שלכם ...   השבוע התפרסם בעיתונות מחקר מעניין מאוד. חוקר סקוטי טוען ש קיום יחסי מין לפחות פעמיים בשבוע מקנה למבצעיו מראה צעיר יותר . לפני שנתמלא כולנו תקווה ועליצות, כדאי לזכור שבהחלט ייתכן שהחוקר התבלבל בין הסיבה והמסובב. כלומר - זה לא שקיום יחסי מין לפחות פעמיים בשבוע מקנה מראה צעיר, אלא ההיפך:  המראה הצעיר מקנה את האפשרות לקיים יחסי מין לפחות פעמיים בשבוע. כדי לסבר את האוזן אפשר להמציא קביעות מדעיות נוספות באותה רוח: "מחקר חדש קובע - העיסוק בדוגמנות לפחות פעמיים בשבוע מקנה לנשים רגליים ארוכות יותר". או: "העיסוק בכדורסל מקצועני לפחות פעמיים בשבוע מקנה לגברים צבע עור כהה יותר" ... מצד שני צריך להודות שהחוקר בדק מדגם גדול מאוד, כך שאי אפשר לפטור את התוצאות בזלזול, וראוי להרהר בהם בצורה מעמיקה יותר.  ובכן, ד"ר ויק

מוקדש לאלו היודעים כי תמיד יש ללכת עם הלב...   ובאשר אלי ... אני שלא יודע לרקוד , שלא יודע עוד המון דברים ...  אבל מרגיש עם כל הלב ...   אני לוקח לי פסק זמן לחשוב . להרגיש את הלב .  הפסקה קצרה לכייל מחדש את המצפן ואת שאר המחוונים ...   אני מתכוון לרוץ קצת על חוף הים , לרכב לי בפארק ולאורך הירקון , לטפס קצת על ג'בלאות ( מהן ניתן לראות רחוק ... ) , להיות לבד עם עצמי , לצורך איפוס ואתחול מחדש ...   בתקופה הקרובה לא אהיה כאן באופן סדיר. ממילא לא הגבתי הרבה וכשעשיתי את זה העדפתי במילים ספורות ... אבל אני אשוב , רענן , עם "מצברים" מלאים ומבט לעתיד ...       להתראות חברים יקרים .  אני מקווה כי זה יהיה לא בעוד הרבה זמן ...

  אני לא יכול להתאפק ! האמת היא כי אני גם לא רוצה . התרגלתי כבר להרבה יותר ואני לא רוצה עוד לוותר !   היו ימים שקיבלתי את זה אפילו שלוש פעמים ביום . היו אמנם ימים של פעמיים או לעיתים רחוקות אפילו רק פעם אחת... אבל זה קרה ב"נסיבות מקילות" ולא לעיתים מזומנות , כעת זה קורה במינון כל כך נמוך ואיני מוכן עוד להבליג ולוותר !   היה לי טוב .   היה לי טוב כמו שהיה , בין אם זה היה בבוקר במיטה , או במהלך היום , בכל מקום בו זה קרה , בסלון או במטבח כשהילדים היו בחוג , היה נפלא כשזה קרה על חוף הים לפני זריחה , או במהלך היום בפינה אפלולית שקטה , חפוז , ספונטאני ומהיר , או כשמישהו מאתנו חזר הביתה מיום קשה , לחוץ ומעצבן , והאחר קבל אותו במאור פנים , ברמז של ... רק עוד קצת ... המתן ... זה עוד מעט ...   תמיד אמרנו כי המינון אינו מדד ... אלא ה"איך" וה"כיצד" ! כעת איני מוכן עוד לוותר . אני לא מוכן ולא רוצה שום תירוצים ! לא עוד כאב ראש , לא עוד טענות כי הילדים ... או השכנים ... לא עומס ולחצים בעבודה , לא שום סיבה ! אני לא מוכן להתאפק יותר ואיני רוצה להבליג ולוותר ,   אני רוצה לח

                        ב"על העיוורון" מתאר סאמארגו מישהו ש"נדבק" הופך ל"נשא" ומדביק אחרים סביבו .    אובדן הראיה מתפשט כמגפה ורוב האנשים הופכים להיות עוורים .    שלא כמקובל אצל עיוורים הם לא רואים "שחור".    הכל הופך להיות לבן, חלבי .    עיניי העיוורים נראות כאילו רגילות אבל המבט שלהם הוא קר, חלול ואטום ...   הספר מתאר את מערכות היחסים בין בני אדם, את האחווה האנושית .    יש בו תיאור אמתי של הדואליות בין החסד וסחי האנושי , השכנות הבלתי מובנת בין אצילות לעליבות , הניגוד בין התמימות לרוע , יש בו תיאור בלתי נתפס של הטוב אל מול אכזריות ורשע אין קץ , מחוייבות אל מול חוסר אכפתיות , חברות טובה לעומת ניכור, צביעות ורוע ...   העיוורים חדלים פת אום מהיכולת לראות .    העיוורון משתלט באחת וגורם להם להתכנס בעצמם. לחוש פחד וחרדה עמוקה אל מול הלא נודע .    העיוורים אינם יכולים לראות ואינם  יכולים להביט .    הם חסרי ישע והצלתם תלויה רק במי שנותר עם יכולת להביט ולראות .   היכולת לראות היא מתנה שלמרבה הצער לא כולם נתברכו בה .    לראות זו אחריות כבדה בסביבה בה חלק

במקור הפוסט הזה פורסם ב-14 אוקטובר 2008 ב"קפה-דה-מרקר"                     לאחרונה קראתי כאן ב"קפה" כמה יצירות של עלמות חן שנונות וחדות לשון , המנחות אחת את רעותה כיצד לבחור ולסנן גברים .   בפוסטים אלו , מתוארים רוב הגברים  כיצורים אגרסיביים , לא רציונאליים , רודפי שמלות , שטופי זימה , הלומי סקס ובד"כ מונחי הנאות ילדותיות קטנות...   עלמות חן אלו המתמצאות היטב בבנקאות ( הזרע ) , מכירות את היקום ואת המרחב האסטרונומי ( נשים מ נגה  וגברים מ מאדים  ... ) , המכירות את הכבשה  דולי  ומבינות לעומק את תהליך השיבוט - חוזות תהליך בלתי נמנע בו הגברים ניכחדים אבולוציונית ונחיצותם פוחתת למינימום .  על בסיס תובנות אלו הן מציעות כאמור כלים מתוחכמים למיון , סיווג והערכה של הזכרים בחבורה .     בפוסט הזה , גבירותי החסודות וחברותי היקרות , איני כותב מעשיה מלומדה , איני מספר על חויה אישית וגם איני משרבט שיר אהבה .  אני מגיב .  אני כותב , עם קולמוס זקוף ביד , את נקודת המבט הנגדית – על טיפוסי הנשים מהן צריכים הגברים להיזהר .  בבחינת "שומר נפשו ירחק...      ולפני שאתחיל – גילוי נא